החלטה בתיק ת"א 3837-07

לפני בקשת הנתבעת לחייב התובעת להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיה במידה ותביעתה תידחה. החלטה זו ניתנת לאחר שהתקבלו תגובת התובעת ותשובת הנתבעת.

תביעת התובעת:

1.         התובעת, חברה בעירבון מוגבל הרשומה בישראל, עוסקת בעבודות בניה ושיפוצים. התובעת  ביצעה עבודות בניין עבור הנתבעת. הוסכם בין בעלות הדין כי תמורת ביצוע העבודות תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 2,800,000 ש"ח בתוספת מע"מ. עם תחילת ביצוע העבודות התברר כי נוספו עבודות חדשות, אשר לא נלקחו בחשבון על ידי הצדדים בעת ההתחשבנות. בהמשך הסכימו בעלות הדין לערוך ביניהן התחשבנות נוספת.

2.         עם סיום ביצוע העבודות שילמה הנתבעת לתובעת סך של 2,800,000 ש"ח בתוספת מע"מ בלבד, ולאחר שהתובעת הגישה לה פירוט העבודות הנוספות שביצעה, דרשה הנתבעת את ביצוען של מדידת כל העבודות אשר ביצעה התובעת, על ידי מודד מוסמך וכי המחירים ייקבעו על פי מחירון דקל.

3.         התובעת ביצעה את דרישת הנתבעת כאמור וסך העבודות נאמד בכ- 5,633,324 ש"ח ולאחר הפחתת הסכום ששולם וסך של 300,000 ש"ח בגין מרצפות שסיפקה הנתבעת, נותרה היא חייבת לתובעת סך של 2,533,324 ש"ח. הנתבעת מסרבת לשלם סכום זה וטענה כי היא מוכנה לשלם סך של 400,000 ש"ח בלבד בגין כל העבודות הנוספות שבוצעו.

הגנת הנתבעת:

4.         בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי ביום 28.8.06 נחתם בין הצדדים הסכם פאושלי, ולכן, אין התובעת רשאית לדרוש כל סכום נוסף לנקוב בהסכם או לטעון טענה הסותרת הסכם זה. כמו כן טענה כי לחילופין יש לקזז  סך של 2,509,840 ש"ח המהווים ריבית ועלויות מימון נוספות  אשר נגרמו לתובעת בגין הפרת התחייבויות שונות על ידי התובעת.

הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד נגד התובעת ומר סעדיה סימון - בעל השליטה בה, על סך של 1,500,000 ש"ח בשל הנזקים שנגרמו לה מהפרת התחייבויות התובעת.

הרקע לבקשה:

בקשת התובעת  לפטור מאגרה:

5.         ביום 2.2.12 הגישה התובעת בקשה דחופה  לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה בטענה כי נקלעה לקשיי נזילות וחובות, בעל המניות ומנהלה מר סעדיה סימון מצוי בהליכי פשיטת רגל ואין ביכולתו או ביכולת בני משפחתו לסייע לתובעת לשלם את האגרה או לקבל הלוואה לתשלום המחצית השניה של האגרה. בהמשך הוגשה התנגדות הנתבעת, תשובת התובעת ותגובת הפרקליטות.

ביום 16.4.12 התקיים דיון בנושא לפני הרשם דן סעדון ומר סימון נחקר אודות יכולתה הכלכלית של התובעת בפעם השנייה.

ביום 5.6.12 ניתנה החלטת הרשם סעדון ובה קבע כי התובעת עמדה בנטל הרובץ לפתחה לשם קבלת פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה ופטר אותה מתשלום זה.

חקירת מר סעדון אודות יכולתה הכלכלית של התובעת לפני:

6.         עוד קודם לכך ביום 28.2.12 התקיים לפניי דיון ובו נחקר מר סימון אודות מצבה הכלכלי של התובעת ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעניין. ביום 2.7.12 התקיים לפניי דיון נוסף ובו באי כוח הצדדים ביקשו לדחות הדיון עד לאחר שמיעת הערעור שהוגש על החלטת הרשם דן סעדון לפטור את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

בקשת הנתבעת להתרת חקירה נגדית נוספת למר סימון בטרם תינתן החלטה זו:

7.         ביום 5.11.12 הגישה הנתבעת בקשה להתרת חקירה נגדית למר סעדון  ו/או להגשת תצהיר מטעם הנתבעת בטרם תינתן החלטה זו בטענה כי לאחרונה התברר למבקשת- מחקירה שערכה בעקבות בקשות ותגובות המשיבה, כי למר סעדון יכולת כלכלית גבוהה בהרבה ממה שטען בבקשה לפטור. בהמשך הוגשה תגובת התובעת ובה נטען כי אין מקום לקבל הבקשה  כיוון שלא פורטה כנדרש, לא צורף לה תצהיר ומפני שמר סימון נחקר פעמיים בעניין זה.

8.                  אני סבור כי דין בקשה זו להדחות. ראשית לבקשה לא צורף תצהיר ויש לדחותה מטעם זה בלבד. בנוסף, יש לדחות הבקשה גם לגופו של עניין. מר סימון כבר נחקר פעמיים בנושא, הבקשה לא מפרטת מהי אותה ראיה ממנה מסיקה הנתבעת לפתע כי למר סימון יכולת כלכלית "גבוהה ממה שטען" או מהי אותה יכולת. בנוסף לא ברור מדוע נמנעה הנתבעת מלערוך אותה חקירה, אשר טענה שערכה עוד קודם לכן, בסמוך להגשת הבקשה לפטור מאגרה או בטרם חקירותיו של מר סימון או לכל המאוחר עת הוגש הערעור על החלטת הרשם סעדון לפטור התובעת מתשלום אגרת המחצית השנייה.

הבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה: